עם אוכלוסיה של למעלה מ2.3 מיליון תושבים, נגויה היא לבה הפועם של התעשייה והכלכלה במחוז צ׳ובו. התרבות וההיסטוריה של נגויה מושכות אליה מבקרים רבים מיפן ומעבר לים, הבאים לפקוד אתרים כמו ארמון נגויה ולסעוד ב״נגויה מֶשי״ - העיר ידועה במאכליה המקומיים הנהדרים.
צ'יאונה בילה עשר שנים מילדותו בעיר נגויה, וכיום במוסד בו התחנך שוכן ״מוזיאון סוגיהארה סמפו״, כמו כן ניתן למצוא בעיר את ״מסלול סוגיהארה להומניטריות״- מסלול נפלא המזמין למסע דרך זכרונותיו של צ'יאונה המלאים אומץ לב ואנושיות

צ'יאונה סוגיהארה נולד ביאוטסו-צ׳ו, קאמו גון, מחוז גיפו.
היכל הזיכרון לצ׳יאונה סוגיהארה נבנה בכבוד והערכה לרוחו ופעילותו ההומניטרית.
בחלל ישנו שחזור של הקונסוליה בעיר קובנה שבליטא, אותה קונסוליה בה עמל צ'יאונה סוגיהארה לניפוק אשרות שהצילו יהודים רבים מהנאצים. כאן ניתן לחוות את אהבת האדם של צ׳יאונה, ואף לרומם את רוחנו שלנו.
נופה של גבעת פארק האנושיות תוכנן כאתר הנצחה והוקרה לפועלו של סוגיהארה, ולהנחלת מורשתו לדורות הבאים. אנדרטת החתימה באתר מנגנת מוזיקה המביעה כמיהה לשלום.

מוקפת בהרי מחוז גיפו וממוקמת בקרבת מרכז יפן, ״הידה טאקאימה״ ידועה גם כ״קיוטו הקטנה״.
זוהי עיר חביבה עם תפאורה עונתית יפהפיה ובעלת רקע היסטורי עשיר ועתיק.
העיר העתיקה שהתפתחה כעיירת מסחר, נבנתה סביב עיר המצודה הקדומה של עידן אֶדוֹ ומשגשגת עד ימינו אנו.
באביב ובסתיו, העיר מארחת את ״פסטיבל טאקאימה״ המפורסם, אחד משלושת הפסטיבלים היפים במדינה. הפסטיבל כולל מצעד מהמם ביופיו המחזיר את הצופים אל הנוף הקלאסי של ימים עברו. ״הידה טאקאימה״ זכתה בשלושה כוכבים וצויינה כאתר תיירות חובה למבקר ביפן ב״מדריך מישלן״.

שירקאווה-גו (כפר שירקאווה) הוא מקום בו מסורת כפרית עדיין משגשגת.
מצויינת כאחד מאתרי המורשת העולמיים של אונסק׳׳ו, שירקאווה- גו הוא אחד האזורים המיוחדים ומסורתיים של יפן. שירקאווה-גו נרשם כאתר תרבות עולמי ב1995 בשל היותו ״דוגמא יוצאת דופן לצורת בנייה, אדריכלות או הרכב טכנולוגי או נוף המתאר שלב משמעותי בהיסטוריה האנושית״, מוקד המשיכה העיקרי בכפר הוא הבתים בסגנון גאסשו, כמו גם מבנים גדולים נוספים אשר פתוחים לציבור כסוג של מוזיאון הנותן הצצה לחיי המקומיים בימים עברו.

קנאזווה נכנסה לדפי ההיסטוריה של יפן עת הפכה לבירת מחוז קאגה - המחוז הגדול ביפן של המאה ה16. סביב מצודת שבט מַאֶדַה המרשים למראה, ניצבו בתי סמוראים מרהיבים, מחסנים עשירים, בתי מלאכי ומקדשים רבים. בתקופת אֶדוֹ (1603-1868) העיר התפתחה בייחוד בענף התרבות, העיר ששגשגה הפכה במהרה לרביעית בחשיבותה ביפן, אחרי טוקיו, אוסקה וקיוטו. חלף הזמן וקנאזווה הצטמצמה עקב אסונות טבע ומלחמות.
כל אלו הופכים את קנאזווה של ימינו לחממה למסורות יפניות קדמוניות ואמנות מזוקקת. השוק העתיק שנותר ללא פגע, רובע הגיישות, מתחמי הסמוראים ובעלי המלאכה וכמובן מסורת קולינרית נפלאה, הם שהופכים אותה לאחד המרכזים ההיסטוריים המהנים של יפן.
רשומה ברשת הערים היצירתיות של אונסק"ו בענף מלאכות יד ואמנות עממית, קנאזווה של ימינו היא עוגן של הגשמה אדריכלית, דוגמאות טובות לכך יהיו תחנת הרכבת שלה והמוזיאון לאמנות בת זמננו.

בתחומי מחוז פוקואי שוכנת העיר טסורוגה, מוקפת ים כחול והרים ירוקים.
זהו המקום בו נחתו הפליטים היהודים שברחו מאירופה בעת הגעתם ליפן.
ניתן לקבל טעימה מעברה העשיר של טסורוגה דרך מסורות עתיקות שנשתמרו, בתי תפילה ומקדשים עתיקים המציירים תקופות חשובות בעברה של יפן והנמל שסיפק משאבים לגורמים חיצוניים וקישר בין יפן ושכנותיה לאורך מאות שנים.